מהי העששת וכיצד ניתן למנוע אותה ?

מחלת העששת, או כפי שהיא ידועה לרובנו בשם "חורים בשיניים" או, "רקבון השיניים", הינה מחלה כרונית, זיהומית ומדבקת הנגרמת על ידי חיידקים ופוגעת ב -99% מהאוכלוסיה.

נוכחות הסוכרים, החיידקים (שנמצאים ברובד השיניים) גורמים להיווצרות עששת באמצעות יצירת חומצות. החומצות מגיבות עם זגוגית השן וגורמות ליציאת סידן .תהליך זה קרוי דמינרליזציה. סביבה חומצית זו מתקיימת בפה כ-45 דקות עד לניטרולה על ידי הרוק.

ניתן להפחית ב 90% את הסיכוי להתפתחות העששת תוך הקפדה על אמצעים פשוטים :

פלואור

הפלואור נספג בזגוגית השן ומעלה את כושר העמידות שלה בפני החומציות הנוצרת ע"י רובד החיידקים שעל השן. זגוגית השן בנויה מגבישים שהופכים ליציבים יותר בפני מתקפת החומציות.

איטום חריצים

במשטחי הלעיסה של השיניים האחוריות ישנם חריצים עמוקים. מקומות אלו מהווים מקום נוח להצטברות שאריות מזון וחיידקים, אבל קשה מאוד להגיע לעומק החריצים האלה ולשמור על ניקיונם. איטום חריצים נעשה ע"י חומר פלסטי המוקשה באמצעות אור והופך את משטח הלעיסה למשטח חלק וקל לניקוי. התהליך קל, מהיר, ללא צורך בהרדמה מקומית ובעל יעילות מוכחת במניעת עששת חריצים.

הרגלי תזונה נכונים

ישנם שני גורמים עיקריים בנוגע להרגלי האכילה המזיקים: תדירות האכילה ודרגת הדביקות של האוכל.

✔     תדירות האכילה

כאשר אנו אוכלים דברי מתיקה בתדירות גבוהה, אנו יוצרים רצף ארוך של חומציות  בפה, שהרוק לא מספיק לנטרל. לכן עדיף לאכול כמות גדולה אבל בבת אחת.

✔     דביקות האוכל ומסיסותו

ככל שהמזון דביק יותר ואינו נשטף או מומס בתוך הפה במהירות, הנזק שיגרם גבוה יותר. מזונות הנחשבים לדביקים הם - במבה, טופי, מרשמלו, צ'יפסים ודומיהם. לכן מומלץ לאכול חטיפים או ממתקים בפעם אחת ולא לחלק למנות קטנות על פני כל היום. בנוסף, אם כבר אוכלים ממתק, עדיף לאכול אותו כקינוח בצמוד לארוחה עיקרית, מכיוון שכך הנזק הנגרם הוא קטן יותר באופן משמעותי.

ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים

מטרתה לאתר בעיות ולמנוע אותן. יש להגיע מדי חצי שנה על מנת לבדוק אם קיימים מוקדי עששת חדשים ואת שלמות הטיפולים הקודמים.

היגיינת הפה

צחצוח נכון, שימוש בשטיפות פה, קיסמים, חוט דנטאלי ומנקה לשון מסייעים רבות לשמירה על בריאות השיניים והחניכיים ועל ריח טוב מהפה.

✔     צחצוח שיניים

בחירת מברשת השיניים המתאימה הינה גורם חשוב להצלחת הצחצוח. המברשת צריכה להיות רכה כדי שלא תגרום נזק לשיניים ולחניכיים. מומלץ להחליף את מברשת השיניים אחת לשלושה - ארבעה חודשי שימוש ( כשהסיבים שחוקים ומכופפים).מברשת שיניים חשמלית עשויה להקל את מלאכת הציחצוח, במיוחד על אלה הסובלים ממוגבלות תפקודית בידיהם. ציחצוח נכון ומלא של הפה אורך כשלוש דקות. טכניקת הציחצוח חשובה גם כן: השיטה הקלאסית ממליצה על ציחצוח פני השטח החיצוניים והפנימיים של השיניים, כשהמברשת בזווית של כ -45 מעלות ביחס לחניכיים, וצחצוח משטחי הלעיסה בתנועות הוריזנטליות.

✔     שטיפות פה

קיימים סוגים שונים של שטיפת פה ולמטרות שונות:

1.    לשימוש יום-יומי - עדיף להשתמש במי פה המכילים פלואור. השימוש מותר מגיל שש. יש לשטוף לאחר צחצוח 
השיניים, בוקר וערב ולהימנע משתייה ואכילה בחצי שעה הראשונה לאחר השטיפה.

2.    מי פה לחיטוי - שטיפות אלו מכילים חומרים קוטלי חיידקים, המיועדים לשימוש למטופלים עם מחלות חניכיים, נטייה 
לעששת, או למטופלים שעברו ניתוחים בחלל הפה.

✔     קיסמים דנטליים 

אלו קיסמים שמחודדים בצורה המתאימה למרווחים שבין השיניים, ומיועדים להוצאת שיירי מזון שנשארו תקועים במקומות אלו. הקיסמים עשויים מעץ או מפלסטיק. לילדים מתחת לגיל חמש השימוש בקיסמים אסור. 

✔     חוט דנטלי

זהו חוט המיועד לניקוי אזורים בין השיניים אשר למברשת השיניים קשה להגיע.